Rabbi Yosef Katz offentlig
[search 0]
Mer
Download the App!
show episodes
 
Loading …
show series
 
(הֶמְשֵׁךְ) (In continuation: [of yesterday]) בֵּאוּר ג' הַפְּסוּקִים — לְכוּ נְרַנְנָה — עַל פִּי מִדָּה מְמוּצַּעַת מִדַּת כָּל אָדָם To explain the three verses beginning Lechu neranenah in a way that is meaningful to everyone: מִיטְוואָך, אַז מעֶן הוֹיבְּט אָן טְראַכְטעֶן וואוּ וועֶט מעֶן נעֶהמעֶן אוֹיף שַׁבָּת On Wednesday, a person begins to …
  continue reading
 
מִשִּׂיחוֹת אַאַזְמוּ"ר — אֱלוּל תּרל"ה From a talk of my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], in Elul, 5635 (1875): ג' יָמִים קוֹדֶם הַשַׁבָּת הוּא הֲכָנָה לְשַׁבָּת The three days preceding Shabbos are a preparation for Shabbos. אוֹיף שַׁבָּת זאָגט עֶר אִין זֹהַר דְּמִינֵּיהּ מִתְבָּרְכִין כּוּלְהוּ יוֹמִין With regard to Shabbos, the Zohar…
  continue reading
 
מִתַּקָנוֹת כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א One of the practices instituted by the Rebbe [Rayatz] לֵאמֹר בְּכָל בֹּקֶר אַחַר הַתְּפִלָּה is the recitation of the daily portion of Tehillim every morning after davenen, וְגַם בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים including Shabbos, festivals, Rosh HaShanah, and Yom Kippur…
  continue reading
 
מעֶן זאָל זִיך אוֹיסלעֶרנעֶן מִשְׁנָיוֹת בְּעַל-פֶּה Everyone should study mishnayos by heart, כָּל חַד לְפוּם שִׁיעוּרֵיהּ דִילֵיהּ according to his ability, אוּן געֶהן אִין גאַס אוּן חַזֶרְ'ן מִשְׁנָיוֹת repeating them while walking in the street. דעֶרמִיט וועֶט מעֶן זוֹכֶה זַיין צוּ מְקַבֵּל זַיין פְּנֵי הַמָּשִׁיחַ Through this, we will merit t…
  continue reading
 
הַדְפָּסַת סֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים — תַּנְיָא — בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה The first printing of Sefer Shel Beinonim — Tanya נִגְמְרָה יוֹם ג' כ' כִּסְלֵו תקנ"ז בִּסְלאַוִויטאַ was completed on Tuesday, 20 Kislev, 5557 (1796), in Slavita. וְכוֹלֵל: חֵלֶק רִאשׁוֹן — סֵפֶר שֶׁל בֵּינוּנִים, חֵלֶק שֵׁנִי — חִנּוּךְ קָטָן וְשַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה It …
  continue reading
 
הפטורה: חֲזוֹן עוֹבַדְיָ The haftarah [for Parshas Vayishlach] begins Chazon Ovadiah (Ovadiah 1:1-21). אֵין אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים וְצִדְקָתְךָ [Whenever Yud-Tes Kislev falls on Shabbos], the passage beginning Av HaRachamim is omitted [after the Torah Reading] and, [in the Afternoon Service,] the passage beginning Tzidkas'cha is omitted. אֵין הַש…
  continue reading
 
ממכתב אאמו"ר From a letter by my father:* … יט כסלו … החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו The 19th of Kislev...the festival on which "He redeemed our soul in peace," and our soul's illumination and vitality were given to us, היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח this day is Rosh Hashana for Chassidus אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקלל"הה נ"ע זי…
  continue reading
 
This episode presents an overview and some history of the Hayom Yom, how it came to be and what role it plays in the life a Lubavitcher Chossid. Presented in honor of the beginning of a new cycle of studying the daily Hayom Yom on Yud Tes Kislev, the beginning of the Chassidic calendar. For questions and follow-up: cablejew@gmail.com…
  continue reading
 
בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן In the Afternoon Service, Tachanun is not recited. הַצֶּמַח צֶדֶק כּוֹתֵב The Tzemach Tzedek writes: אַהֲבָה דִבְחִינַת וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי The love [of G‑d at the level] indicated by the verse, “Beside You, I desire nothing,” (הַיְינוּ) is such שֶׁלֹּא לַחְפּוֹץ שׁוּם דָּבָר זוּלָתוֹ יִתְבָּרֵךְ that one de…
  continue reading
 
חֲסִידוּת חַבַּ"ד Chabad Chassidus פּוֹתַחַת שַׁעֲרֵי הֵיכְלֵי חָכְמָה וּבִינָה opens the gates of the halls of Chochmah and Binah, לֵידַע וּלְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם enabling one to know and recognize “the One Who spoke, and the world came into being.” בְּהַשָּׂגָה שִׂכְלִית with an intellectual grasp, מְעוֹרֶרֶת רִגְשֵׁי הַלֵּב …
  continue reading
 
יְסוֹד עִיקָּרִי בְּשִׁיטַת חַבַּ"ד הוּא A main foundation of the Chabad approach אֲשֶׁר הַמּוֹחַ הַשַּׁלִיט עַל הַלֵּב בְּתוֹלָדְתּוֹ is for the mind, which naturally rules over the heart, יְשַׁעְבֵּד אֶת הַלֵּב לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרֵךְ to enlist the heart in the service of G‑d מִתּוֹךְ הַשְׂכָּלָה הֲבָנָה וְהַעֲמָקַת הַדַּעַת through abstraction…
  continue reading
 
"בְּתּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל וַיֵּשֶׁב: "וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִרְאוֹת בְּאַהֲבָה" צָרִיךְ לִהְיוֹת "וְאֵינָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּאַהֲבָה [In the above note, the Rebbe makes an emendation to the Hebrew text of Torah Or that has since been incorporated in all of its editions.] רַבֵּנוּ הַזָּקֵן סִפֵּר לִבְנוֹ אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי The Alter…
  continue reading
 
מְבָרְכִין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, אַף שֶׁאֵין עֲשָׁרָה The Grace after Meals is recited over a cup of wine even if a quorum of ten is not present. הַכּוֹס עַל כַּף הַיַד וְהָאֶצְבָּעוֹת זְקוּפוֹת The cup is placed on the palm of the hand with the fingers upraised. אוֹחֵז הַכּוֹס מֵאֲמִירַת "רַבּוֹתַי מִיר וועֶלעֶן בּעֶנטשעֶן" עַ…
  continue reading
 
אָמַר אַאַמוּ"ר My father, the Rebbe [Rashab], once said: חֲסִידוּת מְשַׁנָּה אֶת הַמְּצִיאוּת וּמְגַלָּה אֶת הַמַּהוּת Chassidus transforms one’s existence, and reveals one’s essence. וְהַמַּהוּת שֶׁל הָאִישׁ הַיִשְׂרְאֵלִי אֵין לְהַעֲרִיךְ וּלְשַׁעֵר The inner nature of a Jew can be neither appreciated nor fathomed, כִּי הוּא חֵלֶק מִן הָעֶצֶם fo…
  continue reading
 
בִּרְכַּת שֶׁפְּטָרַנִי מְבָרְכִים בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת The blessing Baruch ShePtarani should be recited without mentioning G‑d’s Name or Kingship. וּמְבָרְכִים אוֹתָהּ גַּם בְּיוֹם ב', ה', בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ It is customarily recited also on Monday, Thursday, or Rosh Chodesh, וְלַאו דַּוְקָא בְּשַׁבָּת and not only on Shabbos. מְקוּבָּל בְּיָדֵינוּ…
  continue reading
 
מֵהֲגָהוֹת אַאַמוֹּ"ר עַל הַסִּדוּר "סֵדֶר הַתְּפִלָּה" (עִם הַדִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים) חֵלֶק א' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם (לט. ד) "משא"כ בְּחִינַת רדל"א", נִתְקַן "וּמֵעַתָּה יוּבָן פֵּרוּשׁ וְעִנְיַן בְּחִינַת רדל"א" חֵלֶק ב' דִּבּוּר הַמַּתְחִיל עֵד הַגַּל (דש. ד) "לְרַבָּנָן וַהֲלָכָה כר"י שֶׁבַּיֶּרֶךְ", נִתְקַן…
  continue reading
 
אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי יָצָא לְחֵרוּת — תקפ"ז — מִמַּאֲסָרוֹ בְּעִיר וִויטעֶפּסק [On 10 Kislev,] 5587 (1826), the Mitteler Rebbe was released from his confinement in Vitebsk. בְּחוֹל הַמּוֹעֵד סוּכּוֹת נוֹדַע אֲשֶׁר הִלְשִׁינוּ אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי Word had arrived on Chol HaMoed Sukkos that informers had denounced him to the authorities. בְּיו…
  continue reading
 
יוֹם הוּלֶדֶת אֶת אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי — תקל"ד The birthday of the Mitteler Rebbe in 5534 (1773) וְיוֹם הִסְתַּלְקוּתוֹ — תקפ"ח and the anniversary of his passing in 5588 (1827). וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּניעֶזשִׁין His resting place is in Niezhin. ט' בְּכִסְלֵו תקנ"ד אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן מַאֲמָר On 9 Kislev, 5554 (1793), the Alter Rebbe delivere…
  continue reading
 
אַ מעֶנְטשׁ זאָל זִיך מִתְבּוֹנֵן זַיין When a person contemplates וִוי גְרוֹיס חַסְדֵי הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא זַיינעֶן the great kindness of the Creator — אַז אַזאַ קָטָן שֶׁבִּקְטַנִים וִוי דעֶר מעֶנטשׁ אִיז in that the tiniest of insignificant beings, man, קעֶן עֶר מאַכעֶן אַ נַחַת רוּחַ גָּדוֹל צוּם גָדוֹל הַגְּדוֹלִים can bring satisfaction t…
  continue reading
 
הפטורה: וְעַמִי - תַּלְמֵי שָׂדַי. וַיִּבְרַח יַעֲקֹב - וּבְאִשָּׁה שָׁמָר. וּבְנָבִיא הֶעֱלָה - וּבְנָבִיא נִשְׁמָר The haftarah begins with Ve’ami until talmei sadai, and continues [with the following two verses] until uvenavi nishmar (Hoshea 11:7-12:14). שָׁלֹשׁ חָכְמוֹת הֵן There are three schools of thought: חָכְמַת בִּטּוּל הַחוֹמֶר (a) The s…
  continue reading
 
אַאַמוּ"ר אָמַר My revered father, [the Rebbe Rashab,] once said: קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה The recitation of the Shema before retiring at night אִיז, אִין זְעֵיר אַנְפִּין is a miniature version וִוי דעֶר וִוידּוּי וואָס קוֹדֶם צֵאת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף of the confession a person makes before his soul departs from his body. נאָר יעֶמאָלט גֵי…
  continue reading
 
וְהִנֵּה סוּלָּם מוּצָּב אַרְצָה “Behold, a ladder was standing on the ground.” תְּפִלָּה הִיא סוּלָּם הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה בֵּאלֹקוּת Prayer is the ladder by means of which the soul is bound to G‑dliness. וַהֲגַם שֶׁהוּא מוּצָּב אַרְצָה Though it “stands on the ground,” הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה הִיא בְּהוֹדָאָה לְבָד for prayer begins wi…
  continue reading
 
לְמַיִם אַחֲרוֹנִים נוֹטְלִים קְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת For mayim acharonim [before the Grace after Meals], water is poured over the fingertips. וְאַחַר כָּךְ מַעֲבִירִים אוֹתָם, כְּשֶׁהֵם לַחִים עֲדַיִין, עַל הַשְּׂפָתַיִם Then, while they are still moist, they are passed over the lips. Text and Translation courtesy of Sichos in English For questions an…
  continue reading
 
מֵהַהֶפְרֵשׁ בֵּין הַנְהָגַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְהַנְהָגַת הַמַּגִּיד One of the differences in conduct between the Baal Shem Tov and [his successor,] the Maggid [of Mezritch], כִּי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הָיָה עָסוּק בִּנְסִיעוֹת שׁוֹנוֹת was that the Baal Shem Tov traveled widely, וְהַמַּגִּיד יָשַׁב בְּבֵיתוֹ whereas the Maggid remained at home. עו…
  continue reading
 
אַאַזְמוּ"ר בִּאֵר פַּעַם בְּמַאֲמָר In the course of a maamar, my revered grandfather, [the Rebbe Maharash,] once commented הָא דְרַבִּי אֶלְעָזָר יָהִיב פְּרוּטָה לְעָנִי וְהָדַר מַצְלֵי on a statement of the Sages: “R. Elazar would give a coin to a poor person and then pray.” כִּי הֲרֵי הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּחַיּוּת [He explained:] “P…
  continue reading
 
בּאַ ר' יְקוּתִיאֵל ליעֶפלעֶר By R. Yekusiel Liepler, (דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ס אַ חָסִיד) a chassid of the Alter Rebbe, אִיז געֶוועֶן צַייטעֶן there were times וואָס עֶר האָט געֶדאַוועֶנט שַׁחֲרִית מִנְחָה אוּן מַעֲרִיב that he would daven the morning, afternoon, and evening services אֵיינֶע נאָך דִי אַנדעֶרעֶ one right after the other. עֶס אִיז נִיט…
  continue reading
 
This year we have 30 days in Cheshvan, but in the Hayom Yom there is no entry for the 30th of Cheshvan, since in 5704 (1943) when the Hayom Yom was written, there were only 29 days in Cheshvan, so we repeat yesterday's Hayom Yom of 29 Cheshvan. מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו We bless the month of Kislev. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה …
  continue reading
 
מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו We bless the month of Kislev. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה [On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning יוֹם הִתְוַעֲדוּת and to hold a farbrengen on that day. עֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים בְּצִבּוּר, אֵין דֵּי בַּאֵר גּוֹדֶל הַזְּכו…
  continue reading
 
עִנְיַן הַהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית הוּא The concept of hashgachah peratis means דְּלֹא זוּ בִּלְבַד דְּכָל פְּרָטֵי תְּנוּעוֹת הַנִּבְרָאִים לְמִינֵיהֶם not only that every particular movement of the various created beings הֵם בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית is controlled by Divine Providence, וְהִיא הִיא חַיּוּת הַנִּבְרָא וְקִיּוּמוֹ which also determines …
  continue reading
 
ר' אַייזִיק הַלֵּוִי מִהָאמְלִי סִפֵּר R. Aizik HaLevi of Homil related: כְּשֶׁבָּאתִי לְליאָזנאָ “When I came to Liozna, מָצָאתִי מִזִּקְנֵי הַחֲסִידִים I met elder chassidim שֶׁהָיוּ מֵחֲסִידֵי הָרַב הַמַּגִּיד וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ הָרַב מְנַחֵם מֶענדְל מֵהָארָאדָאק who had been disciples of the Maggid of Mezritch and R. Menachem Mendel of Horodok.…
  continue reading
 
הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּי הוּא The true path שֶׁצְּרִיכִים לָדַעַת מַהוּת עַצְמוֹ demands that one recognize his essential nature, בְּהַכָּרָה אֲמִתִּית with a genuine acknowledgment בְּחֶסְרוֹנוֹת עַצְמוֹ of one’s shortcomings וּבְמַעֲלוֹת עַצְמוֹ and virtues. וְכַאֲשֶׁר יוֹדְעִים אֶת הַחֶסְרוֹנוֹת And when one is aware of his shortcomings, לְתַקְּנָם …
  continue reading
 
הַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה Supernal Providence בּרֵיינגט יעֶדעֶן אִין זַיין וואוֹינאָרט brings every Jew to his dwelling place צוּלִיבּ חִזּוּק הַיַּהֲדוּת וְהַרְבָּצַת הַתּוֹרָה in order to strengthen the practice of Yiddishkeit and disseminate the study of Torah. וועֶן מעֶן אַקעֶרט אוּן מעֶן פאַרזֵייט — וואַקסט And when one plows and sows, things g…
  continue reading
 
בָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים In material matters, צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בְּמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמֶּנּוּ a person should look at someone lower [i.e., less fortunate] than himself, וּלְהוֹדוֹת לְה' יִתְבָּרֵךְ כִּי טוֹב עַל חַסְדוֹ אִתּוֹ עִמּוֹ and thank G‑d, Who is gracious, for His kindness to him. בָּעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים In spiritual matt…
  continue reading
 
צְוֵויי אוּן צְוואַנצִיג מאָל האָט מעֶן אַרעֶרסטִירט דעֶם צֶמַח צֶדֶק The Tzemach Tzedek was placed under [house] arrest twenty-two times אוֹיף דעֶר אֲסִיפַת הָרַבָּנִים אִין פּעֶטעֶרבּוּרג, תר"ג in the course of the Rabbinical Conference in Petersburg in 5603 (1843), פאַר זַיין אַנטקעֶגעֶנשׁטעֶלעֶן זִיךְ דעֶר פאָדעֶרוּנג פוּן דעֶר מְלוּכָה for fir…
  continue reading
 
אַחַת מִתּוֹרוֹת הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטשׁ שֶׁשָׁמַע רַבֵּנוּ הַזָקֵן בִּהְיוֹתוֹ שָׁם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה The following is one of the teachings that the Alter Rebbe heard during his first visit to the Maggid of Mezritch, שִׁלְהֵי קַיִץ תקכ"ד עַד אַחֲרֵי חַג הַפֶּסַח תקכ"ה from late in the summer of 5524 (1764) until after Pesach of 5525 (1765).…
  continue reading
 
עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה Serving G‑d through prayer הִיא הַמֵּבִיאָה הֲשָׂגַת הַמּוֹחַ בְּהַרְגָּשַׁת הַלֵּב brings one’s intellectual comprehension into the emotions of the heart, וּשְׁנֵיהֶם יַחַד and both [heart and mind] unite בַּעֲבוֹדָה בְּפוֹעַל הַמִּצְוֹת in the actual observance of mitzvos בְּיִרְאַת שָׁמַיִם with a fear of Heaven וְקִנְיַן מִ…
  continue reading
 
יוֹם הוּלֶּדֶת אֶת אַדְמוּ"ר מְהוּרַשַ"בּ נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן On this day the Rebbe Rashab was born, שְׁנַת כִּתְרָ"א, כִּלְשׁוֹן הַצֶּמַח צֶדֶק in the year 5621 (1860). The Tzemach Tzedek would refer to that year as כתר"א (kisra), which is Aramaic for “crown.” נִקְרָא עַל שֵׁם אַדְמוּ"ר הָאֶמְצָעִי וַחֲצִי שֵׁם אָבִיו שֶׁל הַצֶּמַח צֶדֶק The Rebbe Ra…
  continue reading
 
מַעֲנֵה רַבֵּנוּ הַזָּקֵן לִיחִידוּת In response to a question at yechidus, the Alter Rebbe once gave the following response: חֲסִידוּת איז שְׁמַע יִשְׂרָאֵל “Chassidus is Shema Yisrael. שְׁמַע אִיז רָאשֵׁי תֵּיבוֹת שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם The word Shema (שמע) is an acronym for the words, ‘Raise your eyes on high’ (שאו מרום עיניכם) — וְאוֹמֵר מָרוֹ…
  continue reading
 
בְּתּוֹרָה אוֹר פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה סוֹף דִּבּוּר הַמַּתְחִיל לְהָבִין מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל יָפָה שָׁעָה יֵשׁ טָעוּת הַדְּפוּס וְכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת בִּטּוּל (אֲבָל עַכְשָׁיו הַיְנוּ בְּחִינַת אִיסָר וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתוּב לְקַמָּן בְּפֵרוּשׁ אוֹסְרִי לַגֶּפֶן) שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵפֶץ וּכְתִיב הוֹדוֹ תּוֹךְ כָּל עָלְמִ…
  continue reading
 
מ'דאַרף הִיטעֶן דעֶם זְמַן We must carefully watch our time. מ'דאַרף מְקַבֵּל זַיין עוּלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה We have to accept the yoke of the Torah. יעֶדעֶר זְמַן Every moment יעֶדעֶר טאָג וואָס גֵייט אַוועֶק and every day that passes אִיז דאָס נִיט נאָר אַ טאָג is not only a day, נאָר אַ עִנְיָן אִין לעֶבּעֶן but a chunk of life. דִי טעֶג גֵייעֶן Th…
  continue reading
 
הַמַּחֲשָׁבָה הִיא לְבוּשׁ וּמְשָׁרֵת הַשֵּׂכֶל וְהַמִּדּוֹת Thought is a garment and a servant for the mind and the emotions. בְּשָׁעָה אֲשֶׁר אֵין לָהּ שֵׁרוּת בְּשֵׂכֶל אוֹ בְּמִדּוֹת When it is not assigned a task by the mind or the emotions, גַּם אָז פּוֹעֶלֶת פְּעוּלָתָהּ לַחֲשׁוֹב וּלְהַרְהֵר it still remains active, thinking and imagining. …
  continue reading
 
הפטורה: וְאִשָּׁה - בְּנָהּ וַתֵּצֵא The haftarah [for Parshas Vayeira] begins Ve’ishah and ends bnah vateitzei (II Melachim 4:1-37). דִי נְשָׁמָה וואַרט אוֹיבּעֶן In the spiritual realm, the soul awaits אוֹיף דעֶם זְמַן the time וועֶן זִי וועֶט זוֹכֶה זַיין אַראָפּגעֶהן אִין אַ גוּף when it will be granted the merit of descending into a body, וַוי…
  continue reading
 
מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ “A man’s footsteps are made firm by G‑d, [and He desires his way].” לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ תְּעוּדָה רוּחָנִית בַּחַיִים Every member of the Jewish people has an assigned spiritual mission in life — וְהוּא לְהִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת הַבִּנְיָן לַעֲשׂוֹת דִּירָה לוֹ יִתְבָּרֵךְ to build a dwelling place for G…
  continue reading
 
דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב פלעֶגט לעֶרנעֶן מִיט זַיינעֶ תַּלְמִידִים אַ שִׁעוּר גְּמָרָא The Baal Shem Tov conducted a regular study session in Gemara with his disciples, דעֶר אוֹפֶן פוּן דעֶם לעֶרנעֶן אִיז געֶוועֶן מִיט גרוֹיס חֲרִיפוּת אוּן גְּאוֹנוּת combining acumen and erudition. אוּן מ'האָט געֶלעֶרעֶנט דעֶם רַמְבַּ"ם אַלְפַס רָא"שׁ It embraced the…
  continue reading
 
אַחַת מִתּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן One of the Alter Rebbe’s first teachings, "וְנִקְרְאוּ אָז בְּשֵׁם "וועֶרטעֶר which in those [early] days were known as verter, was the following mystical interpretation of the opening verse of the Shema: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל — אַ אִיד דעֶרהעֶרט Shema Yisrael (lit., “Hear, O Israel”) — a Jew hears …
  continue reading
 
בְּתּוֹרָה אוֹר דִּבּוּר הַמַּתְחִיל פָּתַח אֵלִיָּהוּ (פָּרָשַׁת וַיֵּרָא) בִּסְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה הַצִּמְצוּם "שֶׁבְּחִינַת עֵינַיִם הִיא מְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים" צָרִיךְ לִהְיוֹת "שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם וּמְקוֹר בְּחִינַת כֵּלִים" . שָׁם דִּבּוּר הַמַּתְחִיל אֵרְדָה נָא בַּסְּעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה בְּזֹהַר “דְּפֵרוּשׁ מְשׁוֹטְטִים…
  continue reading
 
דעֶר רֶבִּי (רַבֵּנוּ הַזָּקֵן) The Alter Rebbe "פלעֶגט זאָגעֶן אוֹיף אֲצִילוּת "אוֹיבּעֶן used to refer to the World of Atzilus (אצילות) as “above.” מעֶן דעֶרצֵיילט As is related, אַז אִין כְּתָב writing about this concept פלעֶגט עֶר פוּן הִתְרַגְשׁוּת would bring him to such exhilaration מעֶר וִוי "אֲצִי" נִיט קעֶנעֶן אָנשׁרַייבּעֶן that he could…
  continue reading
 
בִּהְיוֹת אַאַמוּ"ר בֶּן ד' אוֹ ה' שָׁנִים When my revered father, [the Rebbe Rashab,] was four or five years old, נִכְנָס אֶל זְקֵנוֹ הַצֶּמַח צֶדֶק בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ פ' וַיֵּרָא he came to his grandfather, the Tzemach Tzedek, on Shabbos Parshas Vayeira וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּאָמְרוֹ and began to cry, he complained; מִפְּנֵי מַה נִרְאָה ה' אֶל אַ…
  continue reading
 
מִצְוָה לְשׁוֹן צַוְתָּא וְחִבּוּר The word mitzvah is related to the word tzavsa, meaning “connection.” וְהָעוֹשֶׂה מִצְוָה מִתְחַבֵּר עִם הָעַצְמוּת בָּרוּךְ הוּא A person who performs a mitzvah forges a connection with the Essence of G‑d — שֶׁהוּא הַמְצַוֶּה אֶת הַצִּוּוּי הַהוּא with the One Who gives that command. וְזֶהוּ שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָ…
  continue reading
 
הַסֵּדֶר לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה הוּא In the era since the Giving of the Torah, the stages [in our Divine service] are: הֲסָרַת עָרְלַת הַגּוּף first, removing the foreskin of the body, הַלָּשׁוֹן then of the tongue, הַלֵּב and then of the heart — מַעֲשֶׂה דִּבּוּר מַחֲשָׁבָה action, speech, and thought. אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה קוֹדֶם מַתַּן תּו…
  continue reading
 
Loading …

Hurtigreferanseguide

Copyright 2024 | Sitemap | Personvern | Vilkår for bruk | | opphavsrett